ואסור לו לאדם לכבס בגדיו במועד דתנן ואלו מכבסין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין ומנודה שהתירו לו חכמים. ומי שנשאל לחכם והותר. מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג והזבין והזבות והנדות והיולדות וכל העולין מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין [לכבס במועד] ושאר כל אדם אסורין. אמר רב אסי אמר ר' יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו במועד מאי טעמא איזורו מוכיח עליו יש מדקדקין מכן לדידן שאין איזורו מוכיח עליו אפי' אין לו אלא חלוק אחד אסור לכבסו במועד. ויש שמתירין לכבס בחולו של מועד בגדי קטן שנים או שלש ויותר כדי שיספיק לו במועד וביום טוב מפני שעשוי ללכלך הרבה וכן מפרש בירושלמי דמועד קטן בעון קומי ר' יוסי בגדי קטנים מה הן אמר ליה כמי שאין לו אלא חלוק אחד שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משמיה דר' יוחנן כלי פשתן מותר לכבסן במועד.
שבלי הלקט · סימן רכ״ח, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.