[השמטה: ומי שאין לו יין בלילי פסחים מקדש על הפת מידי דהוה אשבתות וימים טובים. וכן כתב רבינו יצחק אלפסי ז"ל שרי ברכת המוציא ובצע ליה לריפתא ומנח ידיה עילויה עד שגמר קידושא ובתר דגמר קידושא מברך לאכול מצה ואכיל והדר מטביל בשאר ירקי ועקר ליה לפתורא ואמר מה נשתנה עד גאל ישראל. ומברך אמרור ואכיל והדר כריך מצה ומרור ואכיל בלא ברכה. יש מקשין אם אין לו יין והא עבר אהא דאמרינן לא יפתחו לו מד' כוסות של יין וכי קאמר אפי' מן התמחוי צריך הוא שימכור כל מה שיש לו וכו' ותירץ רבינו האי גאון ז"ל אם אין לו יין מקדש על הפת בלילי שבתות וימים טובים חוץ מן הפסח שהרי אמרו לא יפחתו לו מארבע כוסות של יין. ויש מפרשים בדלא אפשר מקדש על הפת ובוצע ואוכל לאלתר ואין צריך לשהות עד שסודר ההגדה וכו' וכן מצאתי בדברי הגאונים ז"ל (כל זה נמצא בשבה"ל הקצר):]
שבלי הלקט · סימן רי״ח, קט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.