שבלי הלקט · סימן רי״ז, ב׳

בפרק כל שעה אמר רב חמץ בזמנו בין במינו בין בשלא במינו במשהו. רב לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם וגזר שלא במינו אטו מינו. שלא בזמנו במינו אסור כרבי יהודה דאמר חמץ שעבר עליו הפסח אסור. שלא במינו מותר דלא גזר שלא במינו אטו מינו. ושמואל אמר חמץ במינו ובזמנו אסור בכל שהוא שלא במינו מותר שמואל לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה במינן במשהו. שלא במינן בנותן טעם ולא גזר שלא במינו אטו מינו. ור' יוחנן אמר חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם ר' יוחנן לטעמיה דר' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין בשלא במינן בנותן טעם שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר כר' שמעון. אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר פסק רבינו יצחק פאסי זצ"ל מדלא יהיב שיעורא למילתיה שמע מינה דבמשהו אסור כרב ושלא בזמנו מותר כר' שמעון דר' שמעון לא קניס אלא בדאיתיה בעיניה אבל על ידי תערובות לא וכן כתב בעל הלכות גדולות.