בהלכות פסח של רבינו שלמה זצ"ל שאלו את ר' אם מותר ללוש בביצים בפסח אם יש בהן משום חימוץ אי לא ולא אמר ר' בדבר לא איסור ולא היתר איסור לא אמר שאינו יודע אם דרך ביצים להחמיץ יותר ממי פירות וממים. שהרי אין לישה אלא במים ומים אין מחמיצין את העיסה כל זמן שעוסקין בה והיתר נמי לא אמר לפי שעיסה הנילושת בבצים היא עבה ונפוחה יותר משאר עיסה ויש לחוש שמא דרך ביצים להחמיץ יותר ממים ואם לשו בביצים אי אפשר בלא חימוץ ואין בידו לשומרה מחימוץ כמו לישת המים דאיכא למאן דבעי לאוקומי בפסחים שאין לשין ביין בשמן ודבש משום חימוץ דאיכא מילתא אחריתי דמחמצא יותר ואי אפשר לשמור מחימוץ אפי' בעודו עסיק בה. וכדומה לי. דמה שהעיסה נעשית עבה מפני הביצים אין זה חימוץ שאפי' עושין אותה מפרורי הפת נעשית נפיחה כמו כן. ועוד מצאתי בתחילה היו לושין בצרפת מצות בביצים אבל נהגו איסור בכל ערי נהרי רינוס. והנראה בעיני דלא מחמצי ביצים יותר משאר מי פירות ודין אחד להם. ועוד מצאתי בתשובות מצה מתובלת כשרה בפסח דגרסי' במנחות תיבלה בקצח בשומשמין ובכל מיני תבלין כשירה. מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת:
שבלי הלקט · סימן רי״ד, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.