שבלי הלקט · סימן רי״ג, ב׳

ואם חל ארבעה עשר בשבת והרי אינן יכולין לאפות מצה לצורך שבת אם מותר להקדים ולאפות מצה בערב שבת כתב רבינו שלמה זצ"ל פסח שחל להיות באחד בשבת אסור לאפות מצות בערב שבת הראשונים אמרו משום הידור מצוה היא אבל [אנו] מצינו בו איסורא דאורייתא דהא הוקשו מצות לפסח בשלהי פרק בתרא דפסחים דכתיב צלי אש ומצות מה עשיית פסח משבע שעות ומחצה ואילך אף עשיית מצה כן ואכילת מצה נמי הוקש לאכילת פסח כדרבא דאמר רבא אכל מצה בזמן הזה לאחר חצות לר' אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו ואסור לוכל מצה מבעוד יום קודם שיקדש ויאמר הגדה והלל שנאמר בערב תאכלו מצות כדי שיהא חביב עליו והאוכל מצה בערב הפסח כאילו בא על ארוסתו בבית חמיו ולוקה הכי איתא בתלמוד ירושלמי. ובעל היראים ז"ל כתב ומותר לאפות מצה מערב שבת אע"פ שחמץ קיים עדיין כדתניא בתוספתא (דזבחים) [דפסחים] ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל לפני השבת ואופה לו מצה מערב שבת מתרומה טהורה והא דנקט תרומה טהורה יש לומר דהוא הדין עיסת חולין ונקט לה משום דבעיסת תרומה מיירי ומתיירא שמא תחמיץ ותבוא לידי פסול הלכך מצוה בתרומה שנילושה לאפותה מצה אע"פ שאינה מצת מצוה שהרי לא לשה לשם מצה יותר מחולין שנילושה לשם מצה מיהו לאו למעוטי חולין אתו שנראה שאין לחלוק ביניהן לענין לאפותן בעוד חמץ קיים. וסיפא דקתני וטמאה מבערה במוצאי שבת דברי ר' מאיר פי' וספק טומאה יניחנה עד מוצאי שבת שמא יבא אליהו ויטהרנה דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי נראה לדחות ראייה זו כי שמא בתרומה דוקא סגיא ומטעם שפירשנו נראה מנהג כשר שלא לאפות מצה בעוד החמץ קיים ובדברי הגאונים ז"ל מצאתי מצה הנאפת קודם ארבעה עשר כדי לאכול אותה בלילי חובה נראה שוודאי כשרה ויוצא בה ידי חובתו אך משום חבובי מצוה בשעתה אין לי להקדים ולאפות קודם חצות וראיה לדבר מיוצאי מצרים שלא אפו המצות מראש חודש אע"פ שנצטוו על פסח מצות ומרור מאז אלא המתינו עד שיצאו ממצרים דכתיב ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ וכו' ואפילו מצה שאינה של חובה לא אפו מתחילה קל וחומר מצה של חובה ומצה של חובה אכלו במצרים.