אמר רב יהודה אשה לא תלוש אלא במים שלנו פי' שנשאבו מאתמול פי' רבינו שלמה זצ"ל מפני שבימות הגשמים החמה מהלכת בשיפולי הרקיע וכל העולם כולו צונן כנגד גובה של רקיע נמצאו מעיינות של שיפולי הרקיע רותחין. וניסן לענין הילוך החמה מימות הגשמים היא עדיין שאין החמה מתהלכת בגובהו של רקיע עד תקופת תמוז הילכך כיון דמעיינות רותחין חשו למי רוב עיירות שאין להם מי נהרות מי בורות נובעין ובורות שנובעין בשעת שאיבתן הן חמין לפי' צריך שישאבם מערב וילינו כל הלילה כדי שיצונו. וכן יעשה כל ימי הפסח. יש שמדקדקין מדברי ר' שלמה זצ"ל דדוקא למי בורות נובעין ומעיינות נובעין במקום נביעתן איכא למיחש כי האי גוונא אבל נהרות המושכין ובאין רחוק ממקום נביעתן ליכא למיחש מידי. ומיהו אין לפרוץ גדירן של ראשונים ואנו רואין שגם מן הנהרות המושכין עולה עשן מהן בשחרית שכשהחמה מהלכות בלילה תחת הקרקע מחממת את התהום ועשן התהום עולה ומחמם את כל הקרקע תדע שכל מערות ומחילות שתחת הקרקע חמים בלילה יותר ממה שהם חמים ביום בין בימות החמה בין בימות הגשמים.
שבלי הלקט · סימן רי״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.