שבלי הלקט · סימן ר״ז, י״ב

ורבינו ישעיה זצ"ל פי' הני מילי דצריכין הגעלה בסכינים גדולים שצולין בראשיהם חמין כמין שפוד אבל סכינים קטנים שמשתמשין בהן בחתיכה נטהרין בשיפה בלבד דתנן בשלהי ע"ז הסכין שפה והיא טהורה וכן פי' בס' המכריע וזה לשונו תנן הסכין שפה והיא טהורה אמר רב ונועצה עשר פעמים בקרקע אמר רבא ובמקום קשה אמר רב כהנא ובסכין יפה שאין בו גומות. אמר ר' הונא בריה דר' יהושע לוכל בה צונן כי הא (דברי) דמר יהודה כו' פי' המורה שפה לוטשה באבן של נפחין לשון שופינא לימא בלע"ז ונועצה אע"פ ששפה ויש אומרין שפה משפשפה בבגד צמר שאינו חלק ומעביר שמנוניתה ואוכל בה צונן אבל דבר רותח אסור לחתוך בה עד שיגעילנה ברותחין ובכלי ראשון כדאמרינן בפרק כל שעה לעניין חמץ בפסח ואינו נראה מה שפירש המורה ונועצה אחר ששפה דהא מעשה דשבור מלכא דאייתי ראיה מיניה אין שם לא נעיצה ולא שיפה וגם מה שפירש שהשיפה אינה מטהרת אלא לוכל בה צונן אבל דבר רותח אסור לחתוך בה עד שיגעילנה ברותחין קשיא לי טובא ואינו נראה לי מפני שפשט המשנה אינו מוכיח כן דהכי תנן הלוקח כלי תשמיש מן הנכרים את שדרכן להטביל יטביל להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן השפוד והאסכלה מלבן באור והסכין שפה והיא טהורה משמע מתוך דברי המשנה כמו שההגעלה והליבון מטהרין את הכלים כך השפישה מטהרת את הסכין ואפילו לוכל בה רותח שהרי דין כל הכלים שוה ופסק כיצד היא טהרתן כפי מה שמתפרשין הכלים דרישא ומציעתא מתפרשת נמי הסכין דסיפא מה אלו לוכל בהן רותחין אף הסכין נמי לחתוך בה רותח דסיפא דומיא דמציעיתא ורישא קתני. דהא סתמא תני סיפא והיא טהורה דמשמע לכל דבר כדמשמע רישא ומציעתא משום הכי נטהרת בשיפה ולא הצריכוהו הגעלה כשאר כל הכלים מפני שכל הכלים יש להם בית קיבול הלכך בולעין הרבה וצריכין הגעלה אבל הסכין שהיא פשוטה ואין שימושה אלא בחתיכה שיפה סגי שהשיפה מסירה מעליה כל קליפה העליונה שהאיסור דבוק בה ועוד שדרך הסכין לשופה ואין דרך הכלים לשופן משום הכי תנא שיפה גבי סכין ולעולם בשיפה בלבד היא נטהרת מכל מה שבלעה על ידי חתיכה כדקתני מתניתין ומאי דאמרינן לוכל בה צונן נראה לי לפרש דרב הונא דאמר נועצה עשר פעמים ונטהרת בכך ואתא רבא לפרושי מילתא דוקא בקרקע קשה ואתא רב כהנא לפרושי מילתיה דוקא בסכין יפה שאין בה גומות ואתא רב הונא בריה דר' יהושע נמי לפרושי מילתיה דרב הונא. דהא דאמר רב הונא דהיא ניתרת בנעיצה דוקא לוכל בה צונן כמעשה דשבור מלכא. אבל לוכל בה רותח צריכה שיפה כדקתני מתניתין.