רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו וזה אוכל עם זה בפורים של שנה אחרת ורבינו גרשום זצ"ל פי' משדרי האי להאי לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו. אמר רבא מיחייב אינשי לאיבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. כתב רבינו אפרים זצ"ל מההיא עובדא דקם (רבא) [רבה] ושחטיה לר' זירא לשנה אמר ליה תא נעביד כו' אידחיה ליה מימריה דרבא ולית הלכתא כוותיה ולא שפיר דמי למיעבד הכי ואמר רבא סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא מאי טעמא ימי משתה ושמחה כתיב תני ר' יוסף שמחה מלמד שאסור בהספד משתה מלמד שאסור בתענית. בתשובות הגאונים זצ"ל מי שנשבע להתענות ביום פורים צריך לעמוד בשבועתו אי לא.
שבלי הלקט · סימן ר״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.