ובשם רב עמרם גאון זצ"ל מצאתי יום טוב שחל להיות בין במוצאי שבת בין בשאר ימי השבוע אין אומרים באותו מוצאי שבת ויהי נועם. כיון דאמרינן בי' ומעשה ידינו תרי זימני ולא פשו להו שיתא יומי דחולא לא אמרינן בי' ויהי נועם כיון דליכא מעשה ידינו ביום טוב והני מילי בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות וראש השנה ויום הכיפורים אבל בחנוכה ופורים ותשעה באב אמרינן והני מילי דאיקלעו פורים וט' באב בשאר ימי השבוע הוא דאמרינן ויהי נועם אבל כד מיקלע באפוקי שבתא לא אמרינן ויהי נועם ומנהגינו כדברי רבינו שלמה וכן נראה עיקר וכי מאי זה טעם אין אומרין ויהי נועם בפורים והלא לא נאסר מלאכה דיום טוב לא קבילו עילויהו ואפילו במקום שנהגו אינו דומה לשאר ימים טובים ובתשעה באב נהגנו כדברי רב עמרם גאון זצ"ל וכן מנהגינו לומר ובא לציון ביום ובלילה:
שבלי הלקט · סימן קצ״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.