שבלי הלקט · סימן קצ״ח, ג׳

ומגיהה ירושלמי תני אין מדקדקין בטעיותיה ר' יצחק בר אבא בר מחסאי ורב חננאל הוו יתבין קמיה רב חד אמר יהודים וחד אמר יהודיים ולא חזר חד מנהון ר' יוחנן קרי כולה יהודים. מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו ר' מאיר אומר כולה ר' יהודה אומר מאיש יהודי ר' יוסי אומר מאחר הדברים האלה ואיפסקא הלכתא כדברי האומר כולה ואפילו למאן דאמר מאיש יהודי צריכה שתהא כתובה כולה. הקורא את המגילה עומד ויושב [יצא] קראה אחד קראוה שנים יצאו דמגו דחביבה להו יהבי דעתייהו ושמעי תנא מה שאין כן בתורה שהקורא בתורה צריך להיות עומד דכתיב ואתה פה עמוד עמדי ומנהג לקרותה מעומד וכן השיב גאון שצריך לקרות מעומד וזה נוסח תשובתו וששאלתם מאן דתקע בשופר היכי תקע ליה בישיבה או בעמידה הכין חזינא דהלין שבע מצוותא נהוג רבנן מעומד. ברכת כהנים. קריאת הלל. תקיעת שופר. נטילת לולב. קריאת התורה. מקרא מגילה. ספירת העומר וכולהו אסמכינהו רבנן אקראי. ברכת כהנים אתיא בהקישא ממשרת מה משרת בעמידה כדכתיב לעמוד ולשרת אף מברך בעמידה ואי בעי תימא מהכא אלה יעמדו לברך את העם. שופר גמירי לה מחצוצרות דכתיב ותקעתם בחצוצרות וגמרי דחצוצרות בעמידה ותו גמרינן לה מן וכי תבא מלחמה בארצכם וגו' עד ותקעתם בחצוצרות וההיא תקיעה בעמידה. לולב גמרי' לה מאגודת אזוב דאתיא קיחה קיחה כתיב הכא ולקחתם לכם וכתיב התם ולקחתם לכם אגודת אזוב מה להלן בעמידה אף כאן בעמידה. הלל גמרי' לה משיר הנאמר על הקרבן דכתיב ויאמר דוד להעמיד משוררים וגו' וכתיב ויעמדו הלוים על הימין וגו' וכתיב ויתן מהלוים להזכיר ולהודות ולהלל לשם אלהי ישראל מה הלל בעמידה אף כאן בעמידה ספר תורה מנין דכתיב ויעמוד עזרא הסופר על מגדל עץ אשר עשו וגו' וכתיב ויפתח עזרא הסופר וגו' וכתיב ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת אלהים וגו'. מקרא מגילה מעומד. אע"ג דתנן הקורא את המגילה עומד ויושב יצא מצוותה בעמידה דגמרינן לה מספר תורה. ספירת העומר בעמידה נפקא לן מבקמה תחל לספור וכן הלכה: