ובשם רבינו שלמה זצ"ל מצאתי המבקש לצאת לדרך ורוצה לקרות המגילה באחד עשר ובשנים עשר אם יכול להוליך עמו מגילה יעשה כל תקנה שיוכל כדי שיקרא אותה בזמנה ואם אינו יכול לעשות בענין אחר יקדמנה באחד עשר בשנים עשר או בשלשה עשר כמו שמצינו בכפרים. דתניא אמר רב חנינא חכמים הקילו על הכפרים שיהיו מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים ואם לאלו הקילו משום מים ומזון כ"ש שהוא דחוק יהיה דינו כבני הכפרים ואל יקראנה ביחיד אלא בעשרה. דאמר רב מגילה בזמנה קורין אותה ביחיד ושלא בזמנה בעשרה ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה בעשרה ועד כאן לא נחלק רב ורב אסי אלא בזמנה אבל שלא בזמנה שניהן מודין שאין קורין אותה אלא בעשרה והילכך אם קורין אותה בעשרה מברך לפניה ולאחריה ואם אין שם עשרה לא יברך לא לפניה ולא לאחריה.
שבלי הלקט · סימן קצ״ה, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.