וכתב אחי ר' בנימין נר"ו שבן ארבעה עשר שהוא בא בדרך או בספינה ולא היתה עמו מגילה ונזדמנה לו בידו בט"ו שקורא אותה בחמשה עשר ומברך לפניה ולאחריה. והרב ר' יעקב מגוירצבורק נר"ו הביא ראיה לדבריו דגרסי' בירושלמי כל החודש כשר לקרות את המגילה שנאמר והחודש אשר נהפך מיגון לשמחה. אמר רב חלבו ובלבד עד חמשה עשר ואם יש שמסתפקים בדבר מכל מקום יקרא בלא ברכה. אמר רב מגילה בזמנה קורין אותה ביחיד ושלא בזמנה קורין אותה בעשרה פי' רבינו שלמה זצ"ל בזמנה בי"ד מתוך שהוא חובה על כל יחיד ויחיד קורין אותה ביחידי ושלא בזמנה קורין אותה בעשרה דבעינן פרסומא ניסא. ורב אסי אמר בין בזמנה בין שלא בזמנה קורין אותה בעשרה פי' בין בזמנה בין שלא בזמנה מצוה לחזור אחר עשרה משום פרסומא ניסא אבל אי לא משכח להו לא אמר רב אסי דלא ליקרי שאין איסור בקריאה ביחיד והוא לא אמר אלא מצוה לקרותה הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי פי' וחזר אחר עשרה לקבצם.
שבלי הלקט · סימן קצ״ה, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.