מצאתי בשם רבינו זצ"ל היכא דקא בעי אדלוקי נר חנוכה ונר שבת מדליק דחנוכה ברישא והדר מדליק בשבתא דאי אדליק בשבתא ברישא איתסר ליה לאדלוקיה בחנוכה. דהא קיבל שבתא עילויה וכן כתב בעל הלכות גדולות ודעתי נוטה שמותר להדליק נר של חנוכה אחר שהדליק נר של שבת אם לא נתכוין לקבל עליו שבת בהדלקתו דבקיבול דעת הדבר תלוי כאשר הוכחתי בערוגה שנייה הלכה ס' וכן מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל שהשיבו על דברי הלכות גדולות ודאי אורח ארעא לאדלוקי דחנוכה ברישא והדר לאדלוקי של שבת למהוי ברכה קרוב לקיבול שבת ולעולם כי מדליק של שבת לא מיתסר במלאכה אם יש שהות ביום ומן שש תקיעות שתוקעין ערב שבת נמי מיגלי שאף אחר הדלקת הנר לא חלה עליהן שבתא. דתניא שלישית להדלקת הנר כר' נתן ושוהה כדי לצלות דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת ובדתנא דבי (שמואל) [ר' ישמעאל] נמי תניא התחילו לתקוע ג' סילק המסלק הטמין המטמין הדליק המדליק ושוהה כדי לצלות דג קטן או כדי להדביק פת בתנור ותוקע ומריע ותוקע ושובת אלמא אחר שהדליק המדליק יש לו לצלות דג קטן או להדביק פת בתנור ואחר תקיעה ותרועה ותקיעה ושובת:
שבלי הלקט · סימן קפ״ה, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.