שבלי הלקט · סימן קפ״ה, י״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל שני בעלי בתים היו בבית אחד והצריכם רבינו ר' דוד הלוי זצ"ל להדליק שתי נרות זה בפתח זה וזה בפתח זה אבל שאר רבותינו אומרים אין צריכין בבית אחד אלא להשתתף יחד. אמר ר' יצחק בר רדיפא אמר רב הונא נר שיש לה שתי פיות עולה לשני בני אדם פי' למהדרין שעושין נר לכל אחד. אמר רבא מילא קערה שמן והקיפה פתילות כפה עליה כלי עולה לכמה בני אדם לא כפה עליה כלי עשאה כמדורה ואפי' לאחד אינו עולה וכ' בעל הדברות ז"ל מסתברא הני מילי שלא הרחיקן זה מזה אבל הרחיקן זה מזה עד כאצבע יצא. במסכת סופרים אסור להדליק בנר ישן ואם אין לו אלא נר ישן מלבנו באור יפה יפה ומותר. ואין [אנו] חוששין לפתילתו להחליפה עד שתכלה. אמר ר' זירא אמר ר' מתנה פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת אמר ר' ירמיה מאי טעמא דר' מתנה קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה והא דתניא מצותה משתשקע החמה ועד שתיכלה רוב רגל מן השוק דאי לא אדליק מדליק אי נמי לשיעורא שנותן בה שמן כשיעור הזה וכ' בעל הדברות ז"ל שדרו ממתיבתא אם הוצרך לה לאחר שיעור זה מכניסה ומשתמש לאורה ומותר ובעל התרומה כתב הני מילי לקדמונים שהיו מדליקין ברשות הרבים דלא הוי פירסום נס לאחר שכלה רגל מן השוק אבל אנו שמדליקין בפנים הוי היכרא לבני הבית עד עמוד השחר.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.