ואין צריך עוד להזכיר יעלה ויבוא בעבודה וכן מנהג פשוט בשתי ישיבות וכן מצאתי בשם רבינו תם זצ"ל ראש חודש שחל להיות בשבת אינו מזכיר של שבת בויעלה ויבוא שהרי אם אין ראש חודש אין יעלה ויבוא בשבת בברכת עבודה והרי היא כמפטיר בנביא בשבת שאינו מזכיר של ראש חודש אבל לגבי יום הכפורים להזכיר של שבת בנעילה אומרים יום הוא שנתחייב בארבע תפלות דבברכה רביעית שהוא קדושת היום מזכיר של שבת ערבית שחרית ומנחה הכי נמי מזכיר בנעילה בקדושת היום אבל בנעילה דיחיד דאתה נותן יד לפושעים דלאחר תפלה אינו מזכיר אבל שליח צבור דאומרה באמצע תפילה מזכיר וכן נמי חנוכה במוספין מדכירינן ליה בהודאה אבל של שבת בהודאה ובעבודה ליתא בשום תפלה דהאי דאמרינן יום הוא שנתחייב בארבע תפלות אינו אלא סברא בעלמא והכי מסתבר יום הוא שנתחייב בארבע תפלות ובענין שמתפלל ערבית שחרית מוסף ומנחה בקדושת היום מתפלל גם בנעילה וכן חנוכה במוספין כעין שמתפלל בהודאה ערבית ושחרית מתפלל גם במוסף אבל שבת ערבית שחרית מוסף ומנחה לית בהו יעלה ויבוא לפיכך המזכיר טועה הוא וכן עמא דבר וגאון אחר השיב מנהגא דעלמא בשבת שהוא ראש חודש או מועד שאינו יום טוב שברכה אמצעית של שבת הוא ואין מזכירין של שבת בעבודה ומגונה מי שמזכירה ובברכת המזון דראש חודש שחל להיות בשבת מנהגא במתיבתא למימר רצה והחליצנו דשבת בלחוד ויעלה ויבוא דיום טוב או דמועד או דראש חודש בלחוד ולא שינה אדם מעולם מזאת וכן ראוי לעשות:
שבלי הלקט · סימן קע״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.