שבלי הלקט · סימן קע״ח, ב׳

וראש חודש שחל להיות בשבת כשהוא מזכיר יעלה ויבוא בעבודה אינו צריך להזכיר של שבת שאין מקום לשבת בעבודה כלל וכן נמצא בתשובות הגאונים ז"ל ראש חודש וחולו של מועד שחלו להיות בשבת ערבית שחרית ומנחה מתפלל של שבת ואומר יעלה ויבוא בעבודה ושל שבת אומרה ברכה רביעית בפני עצמה וכיון שאומרה רביעית בפני עצמה לא הוצרך להזכירה שוב בעבודה ועוד לא מצאנו אזכרת שבת או יום טוב או יום כיפור כל עיקר בעבודה ועוד אם אפשר להזכיר של שבת בעבודה למה הצריכוהו לאומרה רביעית בפני עצמה אלא של שבת בעבודה אינה כל עיקר לא בראש חודש ולא בחולו של מועד ולא בימים טובים הלכך ערבית שחרית ומנחה מתפלל של שבת ברכה רביעית בפני עצמה ומזכיר בפני עצמה ומזכיר בעבודה יעלה ויבוא ואינו מזכיר של שבת. ובמוסף כולל של ראש חודש בברכה רביעית או של חולו של מועד.