וצריך אדם לבדוק נקביו קודם תפלתו כדכתיב שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלהים. אמר רב אשי ואיתימא ר' חנינא בר פפא שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני. ותניא הנצרך לנקביו לא יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה. ואם הוא יכול לעמוד על עצמו עד כדי הלוך פרסה מותר. היה עומד בתפלה ומים שותתין על ברכיו ממתין עד שיכלו המים ומרחיק ד' אמות וחוזר ומתפלל. ואם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ואם לאו חוזר למקום שפסק והמתפלל צריך לו לשהות כדי הלוך ד' אמות לאחר התפלה ואחר כך ישתין אם צריך דכל כשיעור הזה תפלתו שגורה בפיו. היה עומד בתפלה ונתעטש ממתין עד שיכלה הריח ומתפלל. בקש להתעטש מרחיק לאחריו ד' אמות ומתעטש ועומד שם עד שיכלה הריח וחוזר למקומו ואומר רבון כל העולמים יצרתנו נקבים נקבים וחלולים חלולים גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו חרפה וכלימה אנו בחיינו ורימה ותולעה במיתתנו וחוזר למקום שפסק:
שבלי הלקט · סימן י״ז, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.