שבלי הלקט · סימן קס״א, ג׳

ורבינו שלמה זצ"ל כתב בפרדס שחיבר כל שהוא מחמשת המינין ואכיל להו במעשה קדירה מברך אחריהן על המחיה ועל הכלכלה וחותם על הארץ ועל המחיה אי נמי מיכס כייס להו כמות שהן חיין או אכיל להו כעין קליות בעינייהו דהשתא לא חזו שיברך בהו על המחיה ועל הכלכלה דהא לא עבידי כעין מזון פותח בהן בא"י אמ"ה על תנובת השדה ועל ארץ חמדה דפתיחא זו לא שייכא כלל לא בפירות האילן ולא במעשה קדירה אלא בכוסס חטין וכוסמין בלבד. שהן תנובה בעינייהו ולא אשתנו מברייתן וחותם על הארץ ועל הפירות. על שצריך להיות כולל כאן כל פירות המקרא ביחד בחתימה זו ויהא מודה ומשבח לקונו על כל שבח הארץ אבל אמעשה קדירה לא מצי חתים הכי. דהא אישתנו ונפקי מתורת פרי כך נהוג עלמא למיחתם. כללא דמלתא אפירות האילן דשבעת המינין על הארץ ועל פרי העץ. על חמרא על הארץ ועל פרי הגפן ואין חותמין על הארץ ועל הפירות אלא אפירות תבואה בעינייהו דלא חשיבי לייחודינהו כפרי העץ וחתים בכולהו פירי בחתימתן. משום דקאמר בפרק כיצד מברכין בפירא מאי חתים ר' יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה משום דהוה מארץ ישראל ואכיל להו לפירותיה ורב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות דאיהו הוה מבבל ובני בבל לא אכלי לפירות ארץ ישראל להכי חתים על הארץ ועל הפירות סתם כדמוקמינן התם הא לן והא להו. וקא מפרשי עלמא אפירי מאי חתים אפירי האדמה לחודייהו דכתיב בקרא קא בעי כגון חטה ושעורה ומוקמינן לה על הארץ ועל הפירות משום דלא חשיבי לייחודינהו לנפשייהו ולומר על הארץ על פירות האדמה אבל אילנות דחשיבי מייחדינן להו על פרי העץ אבל אני קבלתי בלמדי מס' ברכות אפירי מאי חתים אכולהו פירי דקרא קא בעי בין אפירות האילן בין אפירות האדמה כגון חטין ושעורין בקלי וכרמל דכל כמה דלא בשלינהו איקרי פירא עד כאן דברי רבינו שלמה זצ"ל.