וכתב אחי ר' בנימין נר"ו דדוקא למינקט ליה כוליה בשמאליה אסור אבל לסיועי בידא דשמאלא תחות ידיה דימיניה מותר דקיימא לן מסייע אין בו ממש ועוד כתב שאם היה המברך איטר אוחז את הכוס בימינו שהוא שמאלו. ומגביה מן הקרקע טפח. מפורש בירושלמי מגביהו מן השולחן טפח פי' והא דקאמר מן הקרקע לפי שהיו רגילין להסב בארץ על גבי כרים וכסתות. ומשגרו לאנשי ביתו במתנה. משום דכתיב להניח ברכה אל ביתך. אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה. הדחה ושטיפה חי ומלא.
שבלי הלקט · סימן קנ״ו, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.