שבלי הלקט · סימן קנ״ו, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

תשובה. ודאי טעונה כוס דתנן בברכות פ' אלו דברים בא להם יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית הלל אומר מברך על המזון ואח"כ מברך על היין וטעמייהו דבית הלל משום דברכת המזון טעונה כוס ולפי מאי דמסיק התם בגמרא תרי תנאי אליבא דבית שמאי אשכחן חד תנא דלבית שמאי נמי טעונה כוס ע"כ תשובתו. ודווקא היכא דאית ליה חמרא אבל היכא דלית ליה חמרא לא מעכב. ואחר שמזגו כוס של ברכה אסור לשוח בדברים בטלים שאינן מענין הברכה דאמר רב אשי אין משיחין על כוס של ברכה והטעם לפי שאין מעבירין על המצות אמר ר' זירא ואמרי לה במתניתא תנא עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה טעון הדחה. ושטיפה. חי. ומזוג. ומלא. עיטור. ועיטוף. נוטלו בשתי ידיו. ואוחזו בימינו. ומגביהו מן הקרקע טפח. ויש אומרים אף נותן עיניו בו. ומשגרו לאנשי ביתו במתנה. תנא הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ. חי. פי' רבינו שלמה זצ"ל שמוזגו במים לאחר שנתנו בכוס חי אי נמי חי פריסקו בלע"ז להביאו מן החבית לשמו באותה שעה ורבינו תם זצ"ל פירש חי שלא יהא הכוס שבור כדאמרי' בב"ק לגבי כלים שבירתן זו היא מיתתן תדע שכן הוא דרוב דברים לגבי כוס אמורין. מזוג. דאמר ר' יוסי ב"ר חנינה מודים חכמים לר' אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים ומפרש רבוותא ז"ל דוקא יין שלהן שהיה מחזיק שלשה חלקי מים היה טעון מזיגה אבל יין שלנו שאינו מחזיק שלשה חלקי מים כמזוג דמי. עיטור. רב יהודה מעטרהו בתלמידים רב חסדא מעטר ליה בנטלי פי' בערוך היה נותן ליושב לימין המברך ולשמאלו כוסות. ובברכת הארץ מוסיפין מהן בכוס המברך. עיטוף. רב פפא מעטף ויתיב ובריך ויתיב רב אשי פריס סודרא על רישיה. נוטלו בשתי ידיו. פי' כשהוא מקבלו אמר רב חיננא בר פפא אמר קרא שאו ידיכם קודש וברכו את ה'. ואוחזו בימינו. אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין אמר רב אשי השתא דראשונים לא אפשיט להו אנן נעבד לחומרא.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.