שבלי הלקט · סימן קנ״ג, ב׳

אמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו וכן הלכתא. רבי' יצחק פאסי ורבי' ישעיה ז"ל פסקו כיון דקרו לי' קטן אפי' בן עשר ובן תשע מזמנין עליו. וגאונים אחרים ז"ל פירשו והוא שנכנס לי"ג שנה ואע"ג דלא פרח אבל קטן שלא הגיע לי"ג שנה אע"ג דפרח אין מזמנין עליו וכן פי' רבינו חננאל זצ"ל. והאי דשבחו ליה לאביי דנפק לברא ואחוי להו כלפי שמייא לאו דוקא הוא לאזמוני עליה אלא שבחוהו שיש בו בינה והוא קטן ורבי' יצחק מדנפיר זצ"ל פי' דוקא בעשרה אבל בשלשה אפי' יודע למי מברכין אין מזמנין כל עיקר עם הקטן כדתנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם וזה אינו מיושב לומר דרב נחמן מיירי אפי' בזימון של שלשה ומוקי מתני' בשאינו יודע למי מברכין שאם כן היתה חסירה הרבה דקטנים משמע כל קטנים. וכן סברת רבינו שלמה זצ"ל שיש חילוק בין שלשה לעשרה דבשלשה אין קטן מצטרף אבל בעשרה קטן מצטרף שפי' להא דאמר רב אסי קטן המוטל בעריסה מזמנין עליו כי אמר רב אסי בעשרה קאמר כר' יהושע בן לוי דאמר אע"פ שאמרו קטנים אין מזמנים עליהם אבל עושין אותו סניף לעשרה וכן העיד ר' צדקיה אחי שני נר"ו בשם הר"ר אביגדור כהן צדק נר"ו הלכה למעשה שלא לזמן עם הקטן בשלשה כלל וסייעתא דידהו מבראשית רבא ומברכות ירושלמי אמר ר' יוסי כמה זמנין אכילת עם חלפתא אבא ועם חביבי ולא זמינו עלי עד שהבאתי שתי שערות וכן כתב בעל היראים זצ"ל דקטן מצטרף לעשרה ואינו מצטרף לשלשה אך רבי' ישעיה זצ"ל כתב דהא דאמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו בין לשלשה בין לעשרה וע"י סניף קאמר ומתניתין דקתני אין מזמנין עליהם דמשמע אע"פ שיודעין היינו לעשותן עיקר אם היו שנים קטנים ואחד גדול אבל סניף עושין דמזמנין סתם משמע בין בשלשה בין בעשרה ותו דגרסינן בירושלמי על מילתיה דר' יהושע בן לוי ר' ברכיה ור' יעקב בר זבדי בעו קומי ר' סימון כמה דתימר תמן עושה אותו סניף מה אם תמן שהוא מזכיר את השם עושין אותו סניף כאן שאינו אומר את השם לא כל שכן אלמא כשאמר ר' יהושע לא למעוטי שלשה אתא אלא אפי' לעשרה קאמר וכל שכן לשלשה. ובגמרא דידן אמרינן גבי אחד שיצא לשוק קוראין לו ומזמנין עליו לא אמרן אלא בשלשה דליכא שם אבל בעשרה דאיכא שם עד דניתי אלמא עשרה חמירי משלשה.