ורבינו חננאל זצ"ל פירש אם רוצה הנשאר לגמור סעודתו מברך המוציא ואוכל כמו תחילת הסעודה. ואיבעיא לן עד היכן ברכת הזימון כלומר עד היכן יפסיק סעודתו כדי להצטרף עמהן רב נחמן אמר עד נברך ורב ששת אמר עד הזן רבינו חננאל ורבי' יצחק פאסי ז"ל פסקו כרב נחמן והלכות גדולות ורבינו ישעיה ז"ל פסקו כרב ששת גם פי' רבינו שלמה זצ"ל מוכיח כן דסבירא ליה דהילכתא כרב ששת. ותו איבעיא לן להיכן הוא אומר פי' אותו שהפסיק סעודתו לשנים להצטרף עמהן לזימון וחזר וגמר סעודתו ועתה צריך לו לברך ברכת המזון מהיכן הוא חוזר ומתחיל רב זביד משמיה דאביי אמר חוזר לראש ורבנן אמרי למקום שפסק ומסיק תלמודא והלכתא למקום שפסק ואיתא משמייהו דרבוותא ז"ל דההוא דהדר לסעודתיה מיבעי ליה לאיזדהור דלא לאישתעויי עד דגמר סעודתיה וגמר כל ברכתא וכן נמי כי מפסקי תרי לחד מזמני עד להזן דהלכתא כרב ששת וגומר איהו ברכה כולה וחוזרין הן ואוכלין ושותין וגומרין סעודתן ומברכין במקום שפסקו ורבינו ישעיה זצ"ל כתב הא דאמרינן חוזר למקום שפסק והוא שלא אכל פת אלא מיני פרפרת אבל אם אכל פת צריך לברך הזן על הפת שחזר ואכל ובתשובות הגאונים ז"ל מפרש להיכן הוא חוזר בברכת אבלים קאי ולא להאריך עתה באתי:
שבלי הלקט · סימן ק״נ, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.