שבלי הלקט · סימן ט״ו, ג׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וצריך להאריך בד' שבאחד ובלבד שלא יחטוף בחי"ת וכמה תילתא בחי"ת ותרי תילתא בד'. ר' ירמיה הוה יתיב קמיה דר' חייה ב"ר אבא חזייה דהוה מאריך טובא אמר לי' למה לך כולי האי. אמר ליה ואלא עד כמה אמר ליה כדי שתמליכהו עליך בשמים והארץ ובארבע רוחות העולם. יש מפרשים ברמיזה ויש מפרשים במחשבה. ירושלמי. רב הונא רב אידי בר יוסף בשם שמואל צריך לקבל עליו מלכות שמים מעומד מה אם היה יושב עומד לא אם היה מהלך עומד. ולמה מוסיפין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ואומרים אותו בלחישה. כדדריש ר' שמעון בן פזי ויקרא יעקב לבניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים וכתיב ראובן בכורי אתה בקש יעקב אבינו לגלות לבניו קץ הימים ונסתלקה הימנו שכינה אמר שמא חס ושלום יש במיטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכיצחק שיצא ממנו עשו אמרו לו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד פתח ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמרי רבנן היכי נעביד. נימריה. לא אמריה משה. לא נמריה אמריה יעקב. התקינו שיהיו קורין אותו בלחישה. אמר ר' יצחק דבי ר' אמי משל לבת מלך שהריחה ריח ציקי קדרה תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער התחילו עבדיה מביאין לה בחשאי. ובתנחומא פרשת ואתחנן מפרש טעם אחר בשעה שעלה משה למרום שמע מלאכי השרת שהיו מקלסין בו להקב"ה והורידו לישראל. ולמה אין אומרין אותו בפרהסיא פי' למה לא כתב אותו בתורה שיאמרו אותו בקול כמו שאומרים קרית שמע. משל לאחד שגנב קוזמין מתוך פלטין של מלך ונתן לאשתו ואמר לה אל תתקשטי בו בפרהסיא אלא בתוך ביתך אבל ביום הכפורים שהם נקיים כמלאכים אומרים אותו בפרהסיא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והטועה בקרית שמע באמצע הפרק חוזר לראש הפרק אין יודע באיזה פרק חוזר לפרק ראשון. בין וכתבתם ראשון לשני. אם פתח למען ירבו ימיכם גומר ואם לא פתח למען ירבו ימיכם חוזר לראשון. וצריך להפסיק מעט בין היום ובין על לבבך. וליתן ריוח בין הדבקים כגון על לבבך. בכל לבבך. ואבדתם מהרה. והדומה להן. לגאונים ז"ל. וצריך לדקדק ולומר וחרה אף שאם לא כן משמע וחרף. ירושלמי. וצריך לומר אשר נשבע ה' ר' לוי ור' אייבו דמן חיפה בשם ר' סימאי צריך להתיז למען תזכרו והטעם פי' רב האי גאון ז"ל תזכרו עולה בגמטריא תרי"ג כנגד תרי"ג מצות נשאר הכ"ף ועולה למנין עשרים דל מנייהו י"ח כנגד י"ח אזכרות שבקרית שמע פשו להו ב' כנגד ב' פעמים אני ה' אלהיכם.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.