והקורא את שמע צריך שיתחיל אל מלך נאמן לפי מה שדרשו רז"ל בתנחומא פרשת שמע. אמר רב מנא ב"ר לא תהא קריאת שמע קלה בעיניך שהרי רמ"ח תיבות יש בה כנגד רמ"ח אברים שבאדם. אמר הקב"ה אם שמרת רמ"ח תיבות שבקרית שמע וקראת אותן כתיקנן אני משמר רמ"ח אברים שבך. ותימה שהרי בג' פרשיות שבקרית שמע יש רל"ט תיבות וכשתוסיף ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהן שש תיבות הרי רמ"ה ואנו אומרים רמ"ח ומצאתי בתשובות הגאונים ז"ל דתירץ רב דניאל גאון זצ"ל רמ"ה תיבות יש בקרית שמע והוסיפו עליהם אל מלך נאמן שהן שלש תיבות כדי שיעלו למנין רמ"ח כנגד רמ"ח אברים שבאדם. וכן כתב רבינו שלמה זצ"ל בפרדס שחיבר. ובטעמי ר' יהודה החסיד ז"ל מצאתי בקרית שמע יש רמ"ח תיבות עם אל מלך נאמן כנגד רמ"ח אברים שבאדם. ועון במלאוי אותיות עי"ן ו"ו נו"ן עולה בגמטריא רמ"ח והעון עולה ברמ"ח אברים שבאדם כמה שנאמר ותהי עונותם על עצמם ובמלכות שמים כתיב כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך לומר שכל הקורא את שמע בכוונה ניצול מן העון. שמע ישראל מתחיל בש' ומסיים בד' מכאן רמז לקורא את שמע שניצול מן השד. ואהבת. והיו. ושננתם. וכתבתם מתחילין בו"ו שהן ד' ווי"ן עולין כ"ד וב' דברוך הרי כ"ו בגמטריא יהו"ה. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וסוף ד' פסוקים הללו ך חמש מאות וד' שבסוף ועד לומר שאנו מיחדים שמו בארבע רוחות העולם שהוא מהלך ת"ק שנה כל אלו מטעמי ר' יהודה החסיד זצ"ל:
שבלי הלקט · סימן ט״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
