וכל דבר הבא ללפת בו את הפת כיון שבירך על הפת פטור מלברך עליו. דתנן כל שהוא עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה ואמר רב פפא הלכתא דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה. פי' ללפת בהן את הפת אין טעונין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן פי' דהוו להו טפילה הילכך כל מידי בין מזון בין פירות שהביאן לליפתן אין טעון ברכה לא לפניו ולא לאחריו. דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה כגון דייסא וחביצא ומיני דחולייא. וכן כרוב ותרדין שאינן ליפתן ובאים למזון לשבוע טעונין ברכה לפניהן דלאו טפילה נינהו ואינן בכלל לחם דנפטרו בברכת המוציא ואין טעונין ברכה לאחריהן דמיני מזון נינהו וברכת המזון פוטרתן. דברים הבאים לאחר הסעודה שלא מחמת סעודה פי' דברים הרגילין לבוא לאחר סעודה כגון פירות אפי' הביאן בתוך הסעודה שלא מחמת ליפתן טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהן לפניהם דלאו טפילה נינהו לאחריהן דלאו מזון נינהו.
שבלי הלקט · סימן קמ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.