שבלי הלקט · סימן ק״מ, ב׳

מצאתי בשם רב האי גאון זצ"ל שנים שבאו לאכול כאחד המברך נוטל רשות מחבירו דרך כבוד ואומר ברשות רבי או ברשות מורי ואם הם שנים או יותר חוץ מן המברך אומר ברשות מורי או ברשות רבותי והן עונין ברשות שמים שכך שנינו בברכות ראה קראתי בשם בצלאל אמר הקב"ה למשה משה הגון עליך בצלאל והשיב לו משה אם לפניך הגון ולפני ישראל הגון לפני לא כל שכן וישראל השיבו למשה כשאמר להם ראו קרא ה' בשם בצלאל אם לפני הקב"ה הגון ולפניך הגון לפנינו הגון הוא בשעה שנתמנה על עבודת המשכן כלם הסכימו לגדלו על כך. וכן בסעודה כל בני הסעודה בוחרין להן הכהן או החשוב לברך ואומרים לו ברך כלומר אתה נאה והגון לפני הקב"ה לברך וכל שכן לנו. והוא אומר ברשות רבותי זה אני יודע אם אתם מסכימים שהקב"ה מסכים עמכם. והן משיבין ברשות שמים כלומר לכך אנו מסכימים שיסכימו מן השמים שנאה והגון אתה לפנינו ומברך ובוצע. בא להם יין בתוך המזון אינו צריך ליטול רשות ולומר ברשות רבותי. שהרי כל אחד ואחד מברך לעצמו לפי שאין בית הבליעה פנוי וכל אחד טרוד באכילתו ואינו נותן דעתו לשמוע הברכה לפיכך אין נפטרין בברכת אחד מהן אלא אם כן יניחו אכילתן בשעה שזה מברך שיהא בית הבליעה פנוי לכך הוא אומר סברי רבותי כדי שיניחו את אכילתן ויתנו דעת לשמוע הברכה ויענו אמן.