והר”ר אביגדור כהן צדק זצ"ל פירש דנראה לו שאם אדם רוחץ כל ידיו כשרוצה לאכול אינו צריך לזקוף את ידיו למעלה משום חששא דשמא יחזרו המשקין ויטמאו את הידים כי אותה חששא אינה אלא לפום סימנא דשוו רבנן ברחיצה עד הפרק. וחיישינן שמא בנטילה ראשונה לא נטל עד לפרק וברחיצה שנייה נטל עד לפרק ואם אינו זוקפן יחזרו המים השניים ויטמאו את הידים אבל אם רחץ בנטילה ראשונה יותר מן הפרק אפי' מעט ובנטילה שנייה כל הידים אינו צריך לזוקפן. דאין המים שניים מטמאין את הידים אדרבא הן מטהרין אותן שאין הידים טמאין מן הפרק ולמטה. ואמר שכך אמרו במס' ידים. דאיזו ידים הם שניות לטמא משקין היינו עד הפרק שטעון נטילת ידים. אבל מן הפרק ולמטה אינן מטמאין שאינן שניים:
שבלי הלקט · סימן קל״ו, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.