שבלי הלקט · סימן קל״ב, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

איתמר חמי האור חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ור' יוחנן אמר נוטלין מהם לידים. ואמר ר' יוחנן שאלתי את רבן גמליאל ב"ר אוכל טהרות ואמר לי כל גדולי גליל עושין כן. חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ר' יוחנן אמר נוטלין מהם לידים. אמר רב פפא במקומן כולי עלמא לא פליגי דשרי בכלי כולא עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי דפסק מינייהו בבת בירתא פי' שחפר בקרקע ומשך מהן לתוכה חזקיה סבר גזרינן בת בירתא אטו מנא. ור' יוחנן סבר לא גזרינן ופסק רבינו יצחק פאסי זצ"ל בחמי האור כר' יוחנן ובחמי טבריא כחזקיה. ומים מגולין שרו לנטילת ידים אבל איכא למיחש מפני הסכנה. ומים שנפסלו משתיית הבהמה בכלים פסולין בקרקע כשרין. יש אומרים מים מלוחים שאין הכלב יכול ללקוק מהם. ויש אומרים עכורים הקרובים להיות כטיט הנרוק:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.