והר”ר מאיר ב"ר משה זצ"ל הורה כיון דבגמרא דידן אמרינן סתם אין יחיד אומר קדוש. ולא חלק בין קדוש שבישיבה לקדוש שבעמידה אין אומרין אותה ביחיד דלא שבקינן תלמוד ערוך דבידן ועבדינן כמסכת סופרים ותו בהדיא תנן אין פורסין על שמע בפחות מעשרה. ואין הטעם אלא משום קדושה. כתב ר' בנימין אחי נר"ו פעם אחת נכנסתי לבית הכנסת ומצאתי שקראו צבור פסוקי דזמרה וכבר עמד החזן וקרא את שמע והתחלתי בפסוקי דזמרה עד שהתפלל הצבור בלחש. וכוונתי בעצמי שכשהגיע החזן לומר כתר יתנו לך הגעתי אני בברכת יוצר אור לומר כלם כאחד עונין ביראה ואומרים קדוש ועניתי הקדושה עם הצבור. ושאלתי למורי הר"ר מאיר נר"ו אם ראוי לעשות כן וקרא עלי פגעת את שש ועושה צדק:
שבלי הלקט · סימן י״ג, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.