ובשם הר"ר אלעזר מוורונא זצ"ל מצאתי שאומרים עונין ביראה ואומרים קדוש וברוך לאל ברוך כו' ולא אסתבר לי' לרבינו ברוך זצ"ל. וכן כתב האומרים עונים ביראה ואומרים קדוש וברוך לא יפה הם עושין משום שאותו כת שאומרים קדוש אינה אומרת ברוך. כדאמרינן בפרק גיד הנשה והאיכא ברוך. ברוך אופנים הוא דקאמרי ליה. אלא הכי לימא עונין ביראה ואומרים קדוש. והאופנים וחיות הקודש כו' משבחים ואומרים ברוך ואינו גומר הפסוקים ומתחיל לאל ברוך נעימות יתנו. והשתא אתי שפיר שבין כולם אומרים קדוש וברוך וכן יסד הפייט בקרבה של יום הכפורים. אבל במס' סופרים משמע שאין צורך לעשרה אלא לקדושה שאומרים בעמידה אבל לא לקדושת יוצר אור מפני שאינו מקדיש אלא סודר מה שהמלאכים אומרים והכי איתא התם פרק ט"ו קטן אינו פורס על שמע לומר קדוש ביוצר אור ביחיד אבל בצבור עונה עמהם. וגדול פורס על שמע לפי שהוא כסודר.
שבלי הלקט · סימן י״ג, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.