שבלי הלקט · סימן קכ״ט, ט׳

עוד נהגו לומר פסוקין של ברכות ונחמות לסימן טוב לפי שהיא תחלת השבוע ויתן לך יעבדוך עמים וכו' כסדר הכתוב בסידורים וחותמין בא"י מלך מהולל בתשבחות. אך שמעתי בשם הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל שאין ראוי לחתום. דקי"ל כל הברכות כולן פותח בהן בברוך וזה אינו אלא קריאה בעלמא ומה מקום לברכה זו הלכך הויא ברכה לבטלה וכן משמע מפירוש רבינו חננאל זצ"ל שהביא בפי' מסכת תעניות מה שאומר בירושלמי כל הברכות אחר חותמיהן ואין אומר ברכה פסוק ופירש כלומר אין מזכיר פסוק לבדו וחותם בו ברכה ואילן דאמרי צהלי ורוני יושבת ציון וחותם בברכה אין בו משום ברכה פסוק והר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל השיב לר' בנימין אחי נר"ו הכי פירושו. כל הברכות אחר חתימתן וצריך לומר בסופה של ברכה סמוך לחתימה לשון הדומה ונמשך אחר החתימה ואין אומרים ברכה פסוק פי' אין אומרין פסוק של ברכה סמוך לחתימה כגון בברכת השנים אל יאמר ככתוב יצו ה' אתך את הברכה באסמיך או בימות הגשמים. יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את וכו' או בברכת חולים אל יאמר כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו' או והסיר ה' ממך כל חולי וגו' וכיוצא בהן וטעמא דמילתא מפני שנראה כמקדים ברכת עבד לרבו. באומרו סמוך לחתימה פסוק שנאמר עיקרו בלשון ברכה להדיוט אלא אם בא לומר פסוק יאמר פסוק שמדבר בשבחו של מקום ואם לאו יאמר בלשון שבח או לשון בקשה וחותם וזה יהיה כעין חתימה ודומה לה ואילין דאמרין צהלי ורוני יושבת ציון וגו' אין בה משום ברכה פסוק פי' הבא לאומרו בסמוך לחתימה דבונה ירושלים או סמוך לחתימה דמשמח ציון בבניה הרשות בידו ואין בו איסור משום ברכה פסוק. והכל הוא כבודו של מקום כי יגדל שמו בעולם בשובו את שבות עמו ואת שיבת ציון כי ברב עם הדרת מלך ואין מלך בלא פלטין והיא עיר קדשו קרית מלך רב הלכך שניהם ברכת הרב עד כאן תשובת הרב וכן נהגו לומר פיוטין והבדלות וזמירות ללות את השבת כדרך שמלוין את המלך בכניסתו לעיר וביציאתו: