ובשאלות חלום אשר שאל הצדיק ר' יעקב ממרויש זצ"ל השיבו ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם וראיה לדבר יום הכיפורים ותשעה באב ושאר תעניות. ועל מה שכתב רבינו תם זצ"ל שנפטר משה רבינו בשבת במנחה יש מקשין דהא כתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי היום. היום מלאו ימי ושנותי זה כתב משה רבינו לכולא עלמא אפי' למאן דאמר בבבא בתרא יהושע כתב מח' פסוקים ואילך ואם בשבת נפטר לא כתב זה ואם תאמר שקודם השבת כתב מה שעתיד לומר לישראל כשיגיע השבת ובשעה שכתבו בתורה לא היה עדיין אלא שעתיד להיות וצריך לדחוק דאין הכי נמי. עוד אמר ר' שיש שמוכיחין שמשמע מתוך הפסוקין שבפרשת וילך שבו ביום שנפטר כתב את השירה וצריכה עיונא. ועוד נראה שבסדר עולם מוכיח כן שלא נפטר כי אם בערב שבת דקתני ואחר הפסח בכ"ב בו סבבו את העיר שנאמר וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה וגו' ויהי ביום השביעי ר' יוסי אומר שבת היה והשתא כיון שיום השביעי שבת היה והוא בכ"ח בניסן מדהוי יום ראשון של הקפת העיר בכ"ב בניסן א"כ ראש חדש ניסן היה באחד בשבת וראש חדש אדר היה בשבת א"כ שבעה באדר שבו מת משה היה בערב שבת. זה מצאתי בשם הר"ר שמחה זצ"ל:
שבלי הלקט · סימן קכ״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
