נראה להוכיח מכאן דתורת כלי עליו דעד כאן לא פליגי אלא לענין טבילה אבל כולי מודי דשם כלי עליו ומורי ר' יהודה אחי שני נר"ו פי' דדוקא אותו כדור שנחלקו בו ר' אליעזר וחכמים הנראה חלל שלו חשיב כלי אבל אלו הכדורים שלנו אפי' כלי לא חשיבי ומחשבת התינוק שחישב לשחק בו לא משוי ליה כלי מ"מ בין שיש תורת כלי עליו בין שאין תורת כלי עליו נראה שאסור לשחק בו ולטלטלו בשבת ויום טוב שהרי אין צריך בטילטולן ואפי' לכסות בו פי צליחותו אינו ראוי דהא ממאיס על ידי ששוחקים בו ומטניף בטיט ועפר וכן כדור של עץ אסור לטלטלה ולשחק בה ומצינו במדרש איכה טור שמעון הוי מפיק תלת מאה גרבין דמרקוע בכל ערובת שבא לאילין קייטיא ולמה חרב אין תימר משום זנות והלא ריבה אחת היתה שם והוציאוה משם ולמה חרב אמר רב הונא על ידי שהיו משחקים בכדור בשבת:
שבלי הלקט · סימן קכ״א, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.