שבלי הלקט · סימן קכ״א, ג׳

ואינו נראה לי דבמס' עירובין בסופו מוכיח דאינו אסור לשחוק כי אם משום אשוויי גומות דאמר התם נשים משחקות באגוזים אסור וכן בתפוחים. ופי' רבינו שלמה זצ"ל לגלגלן דרך דף ומכות זו בזו. ואמרינן לאו משום אולודי קלא ומשני לאו משום אשווי גומות וכן פי' רבינו גרשום זצ"ל משחקות מגלגלות ושמעינן מינה היכי דליכא למיחש משום אשווי גומות מותר. ומיהו יש למצוא צד איסור בדבר דדמי למקח וממכר שפעמים שמלוה זה לזה ולמחר פורע לו מעות. ויש שאוסרין משום אולודי קלא שאוסר כל משמיעי קול אפי' אינם כקולו של שיר כדאיתא בירושלמי. אמרינן בסנהדרין פרק ארבע מיתות בסופו. שאלו את ר' אליעזר הכדור והאמום ומשקולת קטנה ופירש רבינו שלמה זצ"ל כדור פילוטא מחופה עור ומליאה מתוכה שיער של איל בדוחק והאמום של עור הוא כעין מנעל וממלא אותו שיער ובו היו עושין מנעלים כעין שעושין רצענין בדפוס של עץ ונחלקו בהן ר' אליעזר וחכמים בסדר טהרות בשני דברים חכמים אומרים אינם מקבלין טומאה לפי שכלי עור אינם מקבלין טומאה אלא אם כן יש לו בית קיבול דהא איתקש לשק והאי הואיל וקיבולו למלאות ולהיות מילויו בתוכו עולמית לאו שמיה קיבול ור' אלעזר אומר מקבלין טומאה דבית קיבול העשוי למלאות שמיה קיבול ועוד נחלקו בכדור ואמום דנראה חלל שלהם דמודי רבנן דמקבלי טומאה דהא איכא בית קיבול וקיבולו הואיל ונראת חללו דומיא דשק הוא. ופליגי לענין טבילה דרבנן סברי מה שבתוכו חוצץ ור' אליעזר סבר אין מה שבתוכו חוצץ דכוליה חד כלי הוא.