וכתב ר' ישעיה זצ"ל אינו נראה לי מה שאסור למזבן קמחא מנכרי משום דלמא אוטחין ביו"ט דלא מבעיא קמחא אלא אפי' פיתא שרי למיזבן מיניה ואע"ג דטחן והרקיד ולש ואפה ביו"ט משום שאין בהן איסור משום מוקצה ואפי' חטים ראוים לכוס ומותר לטלטלן אך אם היו טבל דלא חזו כלל אמנם אם עשה מלאכה בשבת וה"ה ביו"ט לצורך ישראל אסור שיהנה ישראל ממנו בו ביום אבל אם עשה נכרי בעבור עצמו מותר לישראל לוכל ולהנות ממנו במקום דליכא איסור מוקצה כדאמרי' בפ' כל כתבי נכרי שהדליק את הנר משתמש לאורה ישראל ואם בשביל ישראל אסור עשה כבש לירד בו ירד אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור:
שבלי הלקט · סימן קי״ב, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.