שבלי הלקט · סימן ק״י, ב׳

ואסור לאדם לרחוץ כל גופו בחמין בשבת ואפי' הוחמו מערב שבת ואפי' בקרקע אבל בחמי בראשית כגון חמי טבריה ודוגמתן דווקא בקרקע מותר. ומה שאסרנו לרחוץ כל גופו בין אבר אבר בין כל גופו יחד אסור אבל פניו ידיו ורגליו לחודיה שרי ואפי' בכלי דאיתמר חמין שהוחמו מערב שבת למחר רוחץ בהן כל גופו אבר אבר ושמואל אמר לא התירו לרחוץ אלא פניו ידיו ורגליו והלכתא כשמואל דתניא כוותיה. כתב אחי ר' בנימין נר"ו לא מצינו בכל התלמוד שרחיצה בנהר אסורה בשבת אלא שיטה בלבד ואפי' שיטה אין בה אלא משום שבות כדאמרינן ולא שטין על פני המים גזרה שמא יעשה חבית של שיטין. הלכך מי שרואה קרי בלילי שבת ורוצה לטבול בשבת הרשות בידו אך צריך לו ליזהר שלא לשוט. ולא יעקור רגליו מפני שנראה כשט ויזהר עוד שלא יחבט במים בכח שיקלחו חוץ לד' אמות אפי' בתוך הנהר שאין מטלטלין בכרמלית חוץ לד' אמות. וצריך עוד ליזהר שלא יוציא המים על בשרו חוץ לד' אמות בתוך הנהר ושלא יצא לחוץ עד שינגב עצמו תחלה. ירושלמי בפרק משילין ולא שטין על פני המים ר' יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו אמר זאת אומרת שאסור לאדם להשיט דבר ולהוליכו מאצלו ודכוותה אסור לאדם להשיט דבר ולהביאו אצלו רב אבא מרי ור' מתניה הוון יתבין חמין לחד בר נש פצל מיא לכא ולכא ושתי אמר רב אבא מרי לר' מתניה הדא הוא דאמר ר' יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו אסור לאדם להשיט דבר והוליכו מאצלו. אמר ליה הדא הוא דתנן שובר אדם את החביות לוכל ממנה גרוגרות.