ואין אומרים ברכו אלא בעשרה דתניא במס' סופרים פרק י' אין אומרין קדיש וברכו אלא בעשרה. רבותינו שבמערב אומרים אותו בשבעה ונותנין טעם לדבריהן בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' כמניין התיבות. ויש אומרים בששה לפי שברכו ו' הוא ואין הלכה כרבותינו שבמערב ולא כיש אומרים אלא כתנא קמא דהא קיימא לן כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה וצריך שיאמר ברכו את ה' המבורך דגרסינן בירושלמי גבי זימון שמואל אמר אני איני מוציא עצמי מן הכלל התיבון הרי הקורא בתורה אומר ברכו פי' ואינו אומר נברך אמר ר' אבון מכיון דהוא אמר המבורך אף הוא אינו מוציא עצמו מן הכלל. ועונין אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד. דתניא כי שם ה' אקרא ר' יוסי אומר מניין לעומדין בבית הכנסת ואומר ברכו את ה' המבורך שעונין אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד ת"ל הבו גודל לאלהינו:
שבלי הלקט · סימן י״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.