והיראים כתב שאפי' אם אין טינוף בבגד אסור ליתן עליו מים. וכן כתב בשם רב יהודאי גאון זצ"ל אי נפל חמרא על לבושא בשבת אסור למישדא עליה מיא הלכך צריך אדם ליזהר שלא ליתן מים על בגד בין של פשתן בין של צמר ואפי' אם ידיו מטופחות במים מרובין צריך שלא לנגב בבגד בעוד שהמים מרובין עליהם. ולרבוי המים לא ידעתי שיעורן הלכך מנהג כשר הוא כשאדם רוחץ ידיו בשבת שיזרוק המים מידיו וינער בכח קודם שיקנח ידיו במפה או בבגד. וכי אמרינן שריית הבגד זהו כיבוסו דוקא במים אבל יין או שכר מותר דאין זה כיבוס אלא טינוף עד כאן דברי היראים.
שבלי הלקט · סימן ק״ט, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.