והר”ר אביגדור כהן צדק זצ"ל השיב למורי יהודה נר"ו חלון שמערבין על ידו בעינן דניהוי ד' על ד' מרובעין ואי הוי בציר מהכי ברוחב אע"ג דנפיש אורכיה טפי משיעורא אינו משלים לרוחב דלא חשיב פיתחא אפי' לרבנן דפליגי עלי' דרבן שמעון בן גמליאל לענין לבוד כדאיתא בפ' חלון בתחילתו דהא לא חזי להכניס ולהוציא מתוך שהוא צר וכמאן דליתיה דמי ואין מערבין אחד ואם אין חלון בשיעור זה מן הבתים למטה אך יש ארובה למעלה אע"ג דאין סולם קבוע ביתא כמאן דמלי דמי ויש לו תורת פתח ומערבין על ידו. כדמוכח בפרק חלון לענין לול פתוח מן הבית לעליה דאפי' למעלה מעשרה אם רצו מערבין אחד וכיון דעירוב משוי להו לתרווייהו כחד פשיטא דמותר לטלטל מזה לזה גם דרך הפתחים הקטנים. ואני שאלתי מלפניו שתי חצרות ובית אחד ביניהם והבית פתוח לשתי החצרות והבית עירב עם שתיהן אבל החצרות לא עירבו שתיהן זו עם זו אם מותר לטלטל מחצר לחצר ע"י הבית שביניהם או לא ודמי להאי דאמרינן בעירובין פרק מי שהוציאוהו אמר ר' שמעון למה זה דומה לשלש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתיהן עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו וקיימא לן כר' שמעון והשיב לי פשיטא שאם לא עירבו החצרות שתיהן ביחד שהן אסורין לטלטל מחצר לחצר על ידי בית האמצעי שביניהן:
שבלי הלקט · סימן ק״ב, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.