ברם צריך למימר אשת אחי אבי האב מן האם הא קא אמרינן דשריא דאמר רב ארבע נשים יש להן הפסק אשת אחי אבי האב מן האב ואחות אבי האב מאי כיון דלמטה ערוה למעלה נמי גזרו רבנן משום שנייה מידי דהוה אאם אמו ואם אביו או דילמא הא כיון דלא נפיש קורבא איתפליגא ולא גזרו בה רבנן. תא שמע מה הן שניות ולא קא חשיב לה שייורי שיירה מאי שייר דהא שייר שייר שניות דרבי חייא דתני רבי חייא שלישי שבבנו ושבבתו שבבן אשתו ושבבת אשתו שנייה רביעי שבחמיו ושבחמותו שנייה ת"ש דאמימר שרא באשת אחי אבי אביו מן האב ואחות אבי אביו מן האב אלמא איתפליגא להי אמר ליה רב הילל לרב אשי לדידי חזיין לי שניות דהוון כתיבין בי מר בריה דרבינא וכתיבין שיתסרי שניות לאיסורא מאי לאו תמני דמתניתין ושית דרבי חייא דתני רבי חייא שלישי שבבנו ושבבתו שבבן אשתו ושבבת אשתו שנייה רביעי שבחמיו ושבחמותו שנייה והני תרתי הא שיתסרי ולטעמיך שיבסרי הוויין ההא איכא אשת אחי האם מן האם דפשיטנא לאיסורא הא לא קשיא הנך תרתי דדמיין להדדי חדא היא מכל מקום שיתסרי לדידי חזיין דכתיבן לאיסורה אמר ליה אי הוה כתיבין להתירא מי סמכת עילויהו מי חתים עילויהו מר בריה דרבינא השתא נמי דכתיבן לאיסורה לאו מר בריה דרבינא חתים עלויהו וכן הילכתא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן צ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.