תזריעשאילתא דאילו איתתא דילדה בן זכר שבעה יומי קמאי אסירא לגברה שנאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים ובאורתא דשבעה נגהי תמניא איברי לה עלמא טבלא ומשתריא לגברה ואע"ג דחזיא דם בכל הני שבעה לא מיקבעה בזבה ולא צריכה שבעה נקיים דתניא כימי נדת דותה תטמא כימי נדתה כך ימי לידתה מה ימי נדתה אין ראויין לזיב' ואין ספירת שבעה עולה מהן כך ימי לידתה אין ראויין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהן. למשלם שבעה ועד תלתין ותלתא כל דם דחזיא טהור הוא ושריא לגברה שנאמר ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה. והיכא דילידה נקבה אסורה לגברה ארביסר יומי שנ' ואם נקבה תלד וטמאה שבועים כנדתה ואע"ג דחזיא בהן דמא לא מיקבעא בזיבה ולא צריכה שבעה נקיים דכתיב וטמאה שבועים כנדתה מה ימי נדתה אין ראויין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהן כך ימי לידתה אין ראויין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה מהן. למשלם ארביסר ועד שיתין ושתא כל דם דחזיא טהור הוא ושריא לגברה שנאמר וששים יום וששת ימים תשב בדמי טהרה ודאי חזיא תלתא יומי מיקמי מילדה איקבעא לה בזבה וצריכה למיתב שבעה נקיים והני מילי היכא דחזיתיה לההוא דם בשופי דלאו מחמת ולד הוא אי נמי חזאי בקושי מעיקרא ולבסוף חזאי בשופי ונח מעת לעת דאמרי' איגליאת מילתא דקושי קמא לאו מחמת וולד הוה דתניא המקשה כמה תשפה ותהא זבה מעת לעת דברי רבי אליעזר והלכה כדבריו ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בארבע וחדא מינייהו הא אבל חזאי בקושי אי נמי חזת תרי יומי בשופי ושלישי חזאי בקושי דהוה לה מחמת וולד טהור הוא דכתי' ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים דמה מחמת עצמה ולא מחמת וולד ודוקא בן קיימא אבל נפל אין קושי לנפלי' דאמרי' האי דם מחמת נפשה חזת ואפי' חזת תרין יומי ואפילה לשלישי אמרינן אי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם והוו להו תלתא דאדבריה רבא לבר שמואל מר ודרש קישתה שנים ולשלישי הפילה צריכה שתשב שבעה נקיים אלמא אין קושי לנפלים ואי איפשר לפתיחת הקבר בלא דם אמר ליה רב פפא לרבא למה לי שני ימים והא אמר רבי זירא בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם בחרדל יושבות עליה שבעה נקיים אמר ליה אנא אמינא לך איסורא ואת אמרת לי חומרא היכא דאחמור אחמור היכא דלא אחמור לא אסרינן עלייהו. ואילו היכא דאפילה ולא ידעה האי דאפיל אי זכר הוא אי נקב' יתבה ארביסר לחומרא והיכא דאפילה ליום מ"א חוששת לוולד ליום מ' אינה חוששת לולד אלמא לא גמרא צורתיה דוולד עד דמלו ליה מ' יומין מלאים:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן פ״ה, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
