שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ע״ז, ב׳

ברם צריך אילו היכא דאפייה עילויה ארעא אי נמי באילפס מי קרי לחם ונפיק בה ידי חובתיה אי לא היכא דהרתיח ולבסוף הדביק לא תבעי לך דהיינו כי תנור אלא כי תבעי לך שהדביק ולבסוף הרתיח מאי מי אמרינן כי מעשה קדירה דמי ולא איקרי לחם דכתיב ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד או דילמא כיון דלאו בשולי בשליה אלא מיפא אפייה לחם מקרי ונפיק ביה אי נמי היכא דחלשיה ברותחין והדר אפייה ושווייה כי לחם דתנור מי נפיק בה ידי חובתיה אי לא כיון דחלשיה ברותחין מעיקרא הא בשיל ואפייתו דהשתא לא כלום הוא או דילמא כיון דאפייה הא קא מיקרי לחם ונפיק בה ידי חובתיה ת"ש דתנן הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המסרת והמדומע כולן פטורות מן החלה אלמא לאו לחם אינון מאי חלת המסרת אמר רב יהודה אמר שמואל זה חלוט של בעלי בתים אמר ריש לקיש הללו מעשה אילפס פטורין הן אבל בתנור חייבין ור' יוחנן אמר באילפס נמי חייבין כיון דבנורא אפייה לחם הוא אלא הללו שעשאן בחמה פטורין והילכתא כרבי יוחנן דאיתמר נמי גבי לחמא דארעא מר זוטרא קבע עליה סעודתיה ומברך עליה המוציא ושלש ברכות אמר מר בר רב אשי ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח ואיתמר נמי לעניין חלוט גבי מנחה רצה כהן חלוט אוכלה רצה מצה אוכלה ואמרינן האי חלוט היכי דמי אי מצה הוא ליכליה אי לאו מצה הוא ואכלוה מצות כתיב ביה ואמרינן לעולם מצה הוא ולהכי כתב רחמנא מצות לאפוקי חלוט ודקא אמרי' מצה היא למאי הילכתא אמר רבינא לומר שאדם יוצא בה ידי חובתו בפסח אלמא אף על גב דחלטיה מעיקרא כיון דהדר אפייה אי בתנור אי באילפס לחם איקרי ונפיק ביה ידי חובתיה וכן הילכתא: פסח