שאילתא (כ) דמחייבינן דבית ישראל לקדושי ליומא טבא וליומא דשבתא דכתיב זכור את יום השבת לקדשו וביום טוב כתיב מקרא קודש יהיה לכם ותניא מקרא קודש זה קידוש היום ומחייבינן לקדושיה בצלותא ועל כסא דחמרא וכי חתים יום טוב משום דישראל קא קבעין ליה חתים מקדש ישראל והזמנים אבל שבת דקבעא וקיימא חתים מקדש השבת יום טוב שחל להיות בשבת אומר מקדש השבת וישראל והזמנים דתניא יום טוב שחל להיות בשבת מתפלל שמונה של שבת בפני עצמה ושל יום טוב בפני עצמה ובה"א שבע מתחיל בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע רבי אומר אף חותם בה מקדש ישראל והשבת והזמנים תני תנא קמיה דרבינא הכי אמר ליה אטו שבת ישראל מקדשי שבת הוא דקא מיקדש נפשיה אלא אמר רבינא מקדש השבת וישראל והזמנים אמר רב יוסף הילכתא כרבי וכי דתריץ רבינא ואסיר למיטעם מידי עד דמקדש והיכא דלא קדיש ואישתלי וטעים מקדש דאמר רבא הילכתא טעם מקדש ואף על גב דקדיש אכסא ובצלותא צריך לאדכורי בברכת המזון בין בשבת בין ביום טוב כדתניא לילי שבת ולילי יום טוב יש בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון שבת ויום טוב אין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן נ״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.