אי נמי ברם צריך גר תושב מהו שיבטל ע"ג מי אמרינן דפלח מבטל ודלא פלח לא מבטל או דילמא כל דבר מיניה מבטל והאי בר מיניה הוא ת"ש דאמר רב נחמן מיסתברא דפלח מבטל ודלא פלח לא מבטל מיתיבי ישראל שמצא אליל בשוק עד שלא בא לידו אומר לעו"ג ומבטל ליה ומשבאת לידו אינו אומר לעו"ג ומבטלה מפני שאמרו עו"ג מבטל ע"ג שלו ושל חבירו בין עוברה ובין שלא עוברה מאי עוברה ומאי שלא עובדה אילימא אידי ואידי עו"ג היינו שלו ושל חבירו אלא לאו עובדה עו"ג ושאינו עובדה גר תושב וש"מ גר תושב נמי מבטל לעולם אידי ואידי עו"ג ודקא אמרת היינו שלו ושל חבירו התם זה וזה לפעור וזה וזה למרקוליס הכא זה לפעור וזה (וזה) למרקוליס: דרשה שאלו את הזקנים ברומי:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן נ״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.