שאילתא (יא) דאילו בי תלתא דקבעי סעודתייהו בחדא דוכתא מיחייבן לאזמוני ולברוכי בהדי הדדי כדתנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן מנא הני מילי אמר רב אסי דאמר קרא גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו ורבי אבהו אמר מהכא כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר רב חנא בר רבא מניין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנאמר ונרוממה שמו יחדו ומיחייבים לברוכי ברכת הזן וברכת הארץ וברכת בונה ירושלים וברכת הטוב והמטיב כדתניא סדר ברכת המזון כך הוא ראשונה ברכת הזן שנייה ברכת הארץ שלישית ברכת בונה ירושלם רביעית ברכת הטוב והמטיב אמר רב נחמן אמר שמואל משה תיקן להם לישראל ברכת הזן כשירד המן לישראל יהושע תיקן להם ברכת הארץ כשנכנסו לארץ דוד ושלמה בנו תיקנו בונה ירושלים דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך שלמה תיקן ועל הבית הגדול והקדוש הטוב והמטיב ביבנה תיקנוה כשניתנו לקבורה הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה והיכא דאזלין באורחא ואכלין בהדי דמסגן אי נמי איקרו ויתיבו לא קביעותא היא ולא מיחייבין בברכת הזימון ואי קבעי דוכתא מיחייבינן ואי לא מברך איניש לחודיה דתנן היו יושבין כל אחד מברך לעצמו היסיבו אחד מברך לכולם אמר רב נחמן ורמינן עלה והא תניא עשרה שהיו מהלכין בדרך אף על פי שכולן אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו אף על פי שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולם אמר רב נחמן בר יצחק ישבו דקבעו מקום ואמרו ניזיל ניכול לחמא בדוכתא פלן כי הא דנח נפשיה דרב סליק בהדיה רב אדא בר אהבה ורבנן כי הדדי ואתו כריכו ריפתא בעו לברוכי קשיא להו אמרי תנן היו יושבין כל אחד ואחד מברך לעצמו היסיבו אחד מברך לכולם ורמינהי עשרה שהיו מהלכין בדרך אף על פי שכולם אוכלים מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו אע"פ שכל אחד אוכל מככרו אחד מברך לכלם קם רב אדא בר אהבה אהדריה לקרעיה לאחוריה והדר קרע אמר להו השתא נח נפשיה דרב ושכחנא לברכתא דמזונא איטפל להו ההוא סבא דמא להו מתניתין אברייתא ופריק להו כגון דאמרי ניזיל ניכול לחמא בדוכתא פלן ואמר אביי שנים שאכלו מצוה ליחלק תניא נמי הכי שנים שאכלו מצוה ליחלק במה דברים אמורים בששניהן למודים בששניהן סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא והיכא דאכיל פירי או משבעת המינין מברך בתרייהו ברכה אחת מעין שלש ואי משאר מיני מברך בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא ברוך חי העולמים א"ל אביי לרב דימי ברכה אחת מעין שלש מאי היא א"ל דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן דהנך פירי על העץ ועל פירי העץ מיחתם מאי חתים כי אתא רב דימי אמר רב חתים בראש חדש מקדש ישראל וראשי חדשים הכא מאי רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ורבי יוחנן אמר על הארץ ועל הפירות אמר רב עמרם לא פליגי הא לן והא להו מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אינהו אכלי ואנן מברכים אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות ורבי יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן נ״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
