יתרושאילתא דמחייבין דבית ישראל למנויי עליהון דיינין דדיינין דינא דקושטא דכתיב ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם ומיחייב דיינא למיתב בדינא עד שית שעי דרב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי ודיינין דינא מצפרא ועד אורתא אמרי דכתיב וישב משה ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב והוה חליש ליבייהו תנא להו רבי חייא בר רב מדפתי איפשר משה ישב כל היום כולו בדין תורתו אימתי למדה ואימתי לימדה אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית כתיב הכא מן הבקר עד הערב וכתיב התם ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ועד אימת מיחייבי דייני למיתב בדינא אמר רב ששת עד זמן סעודה אמר רב חמא מאי קרא דכתיב אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו וכתיב אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושרייך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי בגבורה של תורה ולא בשתייה של יין תנו רבנן שעה ראשונה מאכל לודים שנייה מאכל יורשים שלישית מאכל ליסטים רביעית מאכל פועלים חמישית מאכל כל אדם ששית מאכל תלמידי חכמים ולא דיינין דינא לא בשבת ולא ביום טוב דתנן כל שחייבים עליו משום שבות משום רשות משום מצוה בשבת חייבים עליו ביום טוב ואילו הן משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ואלו הן משום רשות לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מייבמין ואלו הן משום מצוה לא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשרות כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת וקתני לא דנין ולא מקדשין מאי טעמא שמא יכתבו ובעלי דינין וסהדי כי משתען דיניהון מיבעי להון למיקם קמי דיינא שנאמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב דתנו רבנן ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין כשהוא אומר אשר להם הריב הרי אלו בעלי דינין ומה אני מקיים ועמדו בעדים הכתוב מדבר אם נפשך לומר נאמר כאן שני האנשים ונאמר להלן על פי שנים עדים מה להלן בעדים אף כאן נמי בעדים תניא אידך ועמדו שני האנשים מצוה בנידונין שיעמודו אמר רבי יהודה שמעתי שאם רצו ב"ד להושיב את שניהם מושיבין מאי טעמא כי כתיב ועמדו בעדים הוא דכתיב ולא בבעלי דינין אבל אי זה הוא אסור שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אחד מדבר כל צרכו ולאחד אומר קצר דבריך מה"מ דתניא בצדק תשפט עמיתך הוי דן את חבירך לכף זכות תני רב יוסף בצדק תשפט עמיתך עם שאתך בתורה ובמצוות השתדל לדונו יפה רב עולא בריה דרב עילאי הוה ליה דינא קמיה דרב נחמן שלח ליה רב יוסף עולא חבירנו עם שאתך בתורה ובמצוות הוא אמר מאי שלח לי לחנופי ליה הדר אמר רב נחמן לא נפקא מיניה למישריה בתיגריה אי נמי לשודא דדייני אמר עולא מחלוקת בבעלי דינין דמר סבר אכולהו כתיב ומר סבר לא אבל בעדים דברי הכל בעמידה דכתיב ועמדו אמר רבא מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין דברי הכל בעמידה ודיין בישיבה שנאמר וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה רב יימר הוה ידע ליה לסהדותא למר זוטרא אתא לקמיה דאמימר אותבינהו לתרוייהו א"ל רבא לאמימר והא תניא ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר ואמר מר מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה אמר ליה האי עשה והאי עשה ועשה דכבוד תורה עדיף וקרוב וגזלן פסולין בין בסהדותא בין לאסהודי ליה בין למידן איהו ובין למידן ליה דינא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן נ״א, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.