שאילתא דאילו מאן דאזיל באורחא ויתיב ולאו דעתיה למיקנא שביתה התם אלא לסגויי קמיה וגנא ונים ומשכתיה שינתא וקדיש ליה יומא מיקני שביתה בדוכתא ואית ליה אלפים אמה או דילמא לא קני שביתה ולית ליה אלא ד' אמות מי אמרינן גברא הוא דקני שביתה לנפשיה והכא לא איכוון למיקנא שביתה התם או דילמא שבת קנייא ליה ואע"ג דלא איכוון פליגי רבי יוחנן בן נורי ורבנן דתנן מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי רבי יוחנן בן נורי וחכמים אומרים אין לו אלא ד' אמות הלכה כרבי יוחנן בן נורי או כרבנן ת"ש דא"ר יעקב בר אידי א"ר יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בעירוב:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן מ״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.