ברם צריך מהו שיניח אדם תפילין תחת מראשותיו מן הצד מי חיישינן דילמא זימנין דמתהפך וגני עלייהו ואסיר אי לא מי אמרינן כבודן עדיף וחיישינן או דילמא מתהפך עני עלייהו והילכך לחתינהו אבראי לרעתיה או דילמא שמירתן עדיפא ולא חיישינן אם תימצא לומר במקום שאין אשתו עמו מותר אשתו עמו מאי מי אמרינן אע"ג דאמור רבנן כי מחתן כלי בתוך כלי מותר לשמש המטה באותו הבית הני מילי דלאו על המטה אבל על המטה זילא מילתא או דילמא שמירתן עדיפא ואפילו על המטה שפיר דמי ת"ש דבעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחומה מרב יהודה מהו שיניח אדם תפילין תחת מראשותיו תחת מרגלותיו לא מיבעיא לן דוודאי כיון דאיכא בזיון אסור תחת מראשותיו מאי א"ל הכי אמר שמואל אפי' אשתו עמו מיתיבי לא יניח אדם תפילין תחת מרגלותיו מפני שנוהג בהן בזיון אבל מניחן תחת מראשותיו ואם היתה אשתו עמו אסור ואם היה מקום שנמוך שלשה או שגבוה שלשה מותר תיובתא אמר רבא אע"ג דתניא תיובתא דשמואל הילכתא כותיה אלמא אמרינן שמירתן עדיפא והיכא מנח להו א"ר ירמיה בין כר לכסת ושלא תחת הראש איני והא תני רבי חייא מניחן בכובע דמפיק ליה למורשא לבר רב פפא צריר להו בכיסתא בכילתא ומפיק ליה לצררא לבר רב אשי בריה דרב אידי מחית להו אשרשיפא ופריס עליהו סודרא אמר רב חמא בריה דרב יוסף כי הוה קאימנא קמיה דרבא ואמר לי הב לי תפילין והוה מחתן תחת מראשותיו וההוא יומא יום טבילה הוה (ולא גמירן) הלכה למעשה הוא דעבד:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן מ״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.