שאילתות דרב אחאי גאון · סימן מ״ה, ג׳

שאילתא דאילו מאן דמנח תפילי וקא בעי לאיפנויי אסיר ליה לאיפנויי עד דמסליק להו דתניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ומניחן ברחוק ארבע אמות דברי ב"ש וב"ה אומרי' אוחזן בידו ונכנס ר' עקיבא אומר אוחזן בבגדו ונכנס בבגדו סלקא דעתך אלא אימא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס א"ר מישא בר בריה דר' יהושע בן לוי משמיה דר' יהושע בן לוי הלכה גוללן כמין סבר ואוחזן בימינו כנגד לבו א"ר יוחנן לא שנו אלא שיש שהות ביום כדי ללובשן אבל אין שהות ביום כדי ללובשן עושה להן כיס טפח ומניחן מעיקרא אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאה מתחת ידו טפח הני מילי להפנות הוא דסגי ליה בכיס טפח אבל להשתין כד מחתן ברישיה משתין מים ולהפנות נמי הוא דמכסיין כי נקיט להו בידיה אבל להשתין מים אי שקלינהו כי נקיט להו בידיה לא עד דמנח להו בכיס מאי טעמא להפנות הוא דאסור כי מחתן ברישיה שרי למנקיטינהו בידיה דבעי מלבשינהו ולהשתין מים שרי לאחותיה בראשיה באלבשינהו אין ואי לא לא עד דמחית להו בכיס ה"מ להפנות דסגי ליה בכיס טפח אבל לתשמיש המטה עד דמנח להו כיס בתוך כיס כדתניא בית שיש בו ספרים ותפילין אסור לשמש בו מטה עד שיוציאם או עד שיניחם כלי בתוך כלי (דתניא) אמר רבא גלימא עילוי קמטרא ככלי בתוך כלי דמי אמר אביי לא אמרן אלא בכלי שאינו כליו אבל בכלי שהוא כליו אפי' כרוך בכיסתא ומחיה בקמטרא כיון דכלים נינהו כולהו כחד מנא דמו א"ר יהושע בן לוי ספר תורה לא סגי ליה בהכי אלא עושה לו מחיצה עשרה טפחים מר זוטרא איקלע לבי רב אשי חזא היכא דניים מר בר רב אשי דאיכא ספר תורה ועבר ליה מחיצה עשרה א"ל אימור דאמור רבנן היכא דלא רוויח ליה דוכתא מר הא רוויח ליה דוכתא ואית ליה ביתא אחרינא א"ל אנא לאו אדעתיי והיכא אמרינן בית שיש בו ספרים אסור לשמש עד שיוציאם או עד שיניחם כלי בתוך כלי הני מילי ספרים אבל תפילין משום דצריכי ליה כדבעי למיעל לבית הכסא נקיט להו בידיה ועייל לבית הכסא ואע"ג דאיכא איניש אחרינא למיתנינהו ליה ואע"ג דאיכא דוכתא אחריתי דאותובינהו מעייל להו ונקיט להו בידיה ת"ר בראשונה היו מניחין תפילין בחורין הסמוכין לרשות הרבים ובאין עכברין ונוטלין אותן התקינו שיהו תולין באילנות ובאין עורבין ונוטלין אותן והתקינו שיהו מניחין אותן בחלונות הסמיכות לרשות הרבים פעם אחת הניח תלמיד אחד תפיליו בחלון הסמוך לרשות הרבים באתה זונה אחת ונטלתן ואמרה ראו מה נתן פלוני בשכרי כששמע אותו תלמיד כך עלה לגג ונפל ומת באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בידו ונכנס לבית הכסא מיכן ולהבא אע"ג דאיכא דוכתא אחריתי לאחותינהו מחית להו היכא דניח דאמר רבה בר בר חנה כי הוה אזילנא בתריה דרבי יוחנן כי הוה בעי למיסק לבית הכסא כי הוה נקיט ספרא דאגדתא הוה יהיב לן תפילי לא יהיב לן ואמר רבא כי הוינא אזילנא בתריה דרב נחמן כי הוה בעי למיסק לבית הכסא כי הוה נקיט ספרא דאגדתא הוה יהיב לן תפילי לא יהיב לן אמר כיון דשריין לינטרן: