ברם צריך הני מילי דקא גזיל אדעתא למשקליה לנפשיה היכא דקא בעי למיתן ליה מתנה לההוא נגזל ולא קא מקביל מיניה ואמר אישקול מידי מיניה כי היכי דאיחייב ליה תשלומי כפל דלישקלי לממוניה בעיניה ולישקול כפליה אי נמי קא חזי ליה דלא מיזדהר בממוניה ואמר אגנביה מיני׳ והדר אהדרי ניהלי׳ כי היכי דלא ליפשע בממוניה מאי מי אמרינן כמאן דלהנאתיה דנגזל הוא דקא עביד שפיר דמי או דילמא כיון דעד דמהדר ליה אית ליה צערא אסיר ת"ש דתניא לא תגנובו לא תגנוב על מנת למקט לא תגנב ע"מ לשלם תשלומי ד׳ וה׳ בן בג בג אומר לא תגנוב את שלך מאחורי הגנב שלא תיראה גונב לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו ולא תשבעו בשמי לשקר שאם גנבת סופך לכחש וסופך לשקר וסופך לישבע יכול אין [חייבין] אלא על שם המיוחד בלבד ומניין לרבות הכינויין ת"ל ולא תשבעו בשמי כל שם שיש לי ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם וגו׳ מלמד ששבועת שוא הוא חילול השם ד"א וחללת נעשה אתה חולין לחיה ולבהמה וכן הוא אומר כי מפני אלה אבלה הארץ וגו' מאי טעמא לא תגנובו קרא יתירא הוא דהא כתיב לא תגזול:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ד׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.